כעס וחוסר שקט, פעלתנות יתר, קושי להתרכז, עיסוק מתמיד בחששות או שינויי התנהגות אחרים יכולים להעיד על לחץ ועל חרדה. לעיתים מתבטא לחץ בדיכאון או בעצבנות, בדריכות יתר או בבהלה מכל גירוי. ילדים מבטאים את המתח שלהם בדומה למבוגרים. חוסר ריכוז או תגובות קיצוניות של בכי ושל כעס הם תופעות שכיחות.
ישנם פחדים של הילדים שהם חלק מההתפתחות התקינה של הילד, אולם ישנם מצבים בהם הפחדים שילדים מביעים הם יותר מפחדים נורמאליים ומבטאים חרדה, שאיננה חלק מהתפתחות התקינה.
הגבול בין פחד לחרדה הוא לפעמים מטושטש, כיוון שלעיתים גם חרדה חריגה מתפתחת מתוך פחד טבעי ובשל כך הורים רבים מתקשים בזיהויה.
פחד או חרדה?
ראשית, חשובה ההבחנה שבין פחד לחרדה. פחד הוא תגובה לסכנה ספציפית, למשהו שהוא יחסית מוגדר ומסוים, אך לא בהכרח מוחשי, כמו למשל פחד ממפלצות
לעומת זאת חרדה נובעת ממקור פנימי, שהוא לא מוסבר, לא ממוקד, ומתבטא בתחושה לא נוחה, עמומה, אך כרונית וגורמת סבל רב, פיזי ונפשי,לאדם.
פחדים טבעיים נוספים פחדים מופיעים בשלבים שונים בהתפתחות הילד. כך למשל פחד מזרים הוא סימן התפתחותי חיובי שכן הוא מעיד על התקשרות טובה להורים ועל יכולת הבחנה בין אדם זר לאדם קרוב
פחד מלקבל עונש מעיד על ההתפתחות ראויה של מצפון ומוסר אצל הילד. באותו אופן, פחד מעזיבת ההורים, המוכר כפחד נטישה, גם הוא פחד טבעי תקין במהלך ההתפתחות
יחד עם זאת ידוע לנו כי פחדים טבעיים שונים עלולים להפוך ללא תקינים ולהיות מוגדרים כחרדה. כך למשל ישנם ילדים המתקשים מאוד להתגבר על הפרידה מההורים בכניסה לגן, הרבה יותר מילדים אחרים, אינם מצליחים להירגע כאשר הם כבר בגן, מתלווים להוריהם לכל מקום ועוד
עבור ילדים אלה, פרידה או ריחוק מההורים מעוררים חרדה, אשר אינה חלק מהתפתחותם התקינה, אלא אף עלולה לפגוע בהם בהמשך ההתפתחות
סימנים נוספים שיכולים להעיד על חרדה הם
פגיעה בתפקוד בגן או בבית הספר: בתפקוד הלימודי - כמו למשל: ירידה בציונים, חוסר עניין, קשיי ריכוז, או בתפקוד החברתי - כמו למשל: פחד ללכת לחברים או הימנעות מהזמנת חברים לבית.
קשיי שינה: קושי להירדם, נדודי שינה, סיוטים וחלומות רעים.
נסיגה התפתחותית: ילדים החוזרים להתנהגויות שכבר חלפו כמו למשל הרטבה, מציצת אצבע, שתייה מבקבוק וכדומה או גם חזרה לפחדים התפתחותיים שאינם נורמאלים לגילם כמו פחד מחושך בגילאי בית הספר.
הופעת הפרעות התנהגות או התפרצויות זעם: ילדים יכולים לבטא את החרדה בהחצנתה על ידי כעס בשל תחושת התסכול הרב שמתעורר מול החרדה.
הסתגרות והצטמצמות: יש ילדים המתכנסים בעצמם, מתנתקים מהחברה ונראים כמו בדיכאון.
הופעתן של תגובות פיזיות: רעד, הזעה, דפיקות לב מהירות ובעיקר תלונות על מיחושים גופניים כמו כאב בטן, בחילות, כאבי ראש ועוד.
משחק חוזר: ילדים קטנים עלולים להביע פחד מסיטואציה מסוימת על ידי הדמיה שלה דרך משחק באופן חוזר ונשנה.
תודה רבה, הטופס נשלח בהצלחה
אירעה שגיאה בהזנת הפרטים, אנא נסו שנית